ברוכים הבאים לאתר מורשת יצחק רבין. אתר זה בא להציג ולהנציח את מורשתו של יצחק

פארק יצחק רבין

פארק יצחק רבין ממוקם בשפלת יהודה ובהרי יהודה וידוע בנופים המרהיבים המאפיינים אותו: הוא משתרע על פני לא פחות מ-15,000 דונמים וכולל גם אנדרטה לזכרם של פורצי הדרך לירושלים. הסיבה העיקרית שבעטיה הוחלט לקרוא לפארק על שם יצחק רבין ז"ל היא קשרו ההדוק להיסטוריה של האזור. רבין פיקד על חטיבת הראל של הפלמ"ח במלחמת השחרור, כאשר בין התפקידים של החטיבה היה לספק הגנה על כל הדרך שבין השפלה לירושלים.

צור יצחק על שם יצחק רבין

היישוב הקהילתי צור יצחק קרוי גם כן על שמו של יצחק רבין ז”ל. זהו יישוב המהווה חלק מהמועצה האזורית דרום השרון וממוקם מצפון לכוכב יאיר, בצמוד לכביש 6. אבן הפינה ליישוב הונחה ב-2005 ואכלוסו נעשה שנתיים לאחר מכן. הוא כולל כיום אלפי משפחות ועתיד להתפתח בצורה משמעותית בשנים הקרובות. היישוב מהווה חלק מ"יישובי הכוכבים", שהוקמו בשנות ה-90 במסגרת תכנית ציר הגבעות (בממשלה הקודמת לזו של רבין).

"לאן נעלם נימני?"

"לאן נעלם נימני?" הוא סרט טלוויזיה ישראלי, שנכנס לסקירה הנוכחית עקב לא מעט סיבות. ראשית, הסרט הוקרן ב-25 באוקטובר 2015 בערוץ הילדים, לציון יום הזיכרון העשרים במספר לרצח רבין. העלילה עצמה מתייחסת לרבין בדרכים שונות. היא מתרחשת בחטיבת ביניים על שמו. לאחר ריב בין שני קפטנים של קבוצות ספורט, מטילה עליהם המנהלת לסייע לעורכת עיתון בית הספר לערוך את הטקס השנתי לזכרו של יצחק רבין. השלושה (בהמשך הופכים לארבעה) יוצאים למרכז יצחק רבין במטרה לקבל השראה וללמוד עוד על פועלו של האיש. הסרט מסתיים בטקס לזכרו של יצחק רבין, המתקיים בבית הספר. יוני ותומר, מי שהיו יריבים בתחילת הסרט, שרים יחדיו על הבמה את שירם של עילי בוטנר ורן דנקר, "שווים".

הנצחת זכרו של רבין באתר הכנסת

האינטרנט מהווה כיום מקור ידע בלתי נלאה, כך שברור שניתן ואף מומלץ ללמוד באמצעותו על המורשת של רבין. מעבר לכתבות פרופיל ולניתוחים המופיעים בעיקר סביב ימי השנה לרצח שלו, באתר של כנסת ישראל יש אגף הנצחה ראוי בהחלט. באתר ניתן לקרוא על הביוגרפיה של יצחק רבין ז"ל, לקרוא נאומים נבחרים שנשא, את כתביו וכן דברים לזכרו. לצד אלה, יש באתר גלריית תמונות מכל תקופות החיים שלו.

הנצחת רבין בבתי הספר

הנצחתו של ראש ממשלת ישראל בעבר, יצחק רבין ז"ל, נחשבת למשימה חינוכית בעלת חשיבות לאומית. נקודת המוצא היא שחינוך ראוי והפקת לקחים מהמקרה הנורא הזה יתרמו להתפתחות של חברה ישראלית טובה וסובלנית יותר. יש מוסדות חינוכיים שמעוניינים להנציח את מורשת רבין ביותר מאשר הפעולות המאורגנות במסגרת בית הספר. "תיכון חדש" על שם יצחק רבין ממוקם בתל אביב ומוגדר כמוסד חינוכי מוביל בישראל. התיכון נחשב למהפכני – למשל, הוא מהראשונים שלימדו את תולדות האמנות, והיה בין הראשונים בהם נקראו מורים על ידי התלמידים בשמות הפרטיים שלהם. הוא פעל ליצירת דו שיח ולמפגש פורה בין יהודים לערבים, עובדה שהעניקה לו בין השאר את פרס החינוך בשנת 1965. ב-18 בדצמבר 1995 הוחלט להוסיף את שמו של יצחק רבין לשם בית הספר.

תיכון רבין בכפר סבא הוא חדש יחסית – הוא נוסד בשנת 1996. מאז הקמתו, הוחלט שהוא ייקרא על שמו של יצחק רבים ז"ל. בית הספר נחשב לאחד המובילים בישראל מבחינת אחוזי הזכאות לבגרות, כמו גם מבחינת אחוז המתגייסים לצה”ל, כשמסורת מרתקת המתקיימת בו היא "תיקון ליל שבועות". ב-2015 זכה בית הספר בפרס החינוך על שם ד”ר חיים קונסטנטינר.

תערוכה לזכרו של יצחק רבין ז”ל

העיר עכו ראויה לשבח על המאמצים שהיא עורכת להנצחתו של יצחק רבין ז”ל. מזה מספר שנים שהיא מקיימת תערוכה לזכרו, המתארת את חייו, את המורשת שלו את הדילמות והנושאים הרלוונטיים לחברה הישראלית של היום הנוגעים לו ולנסיבות הרצח שלו. התערוכה היא פרי יוזמתם של קיבוץ המחנכים העירוני ושל תנועת הנוער העובד והלומד, כאשר במהלך ימי התערוכה מבקרים בה תלמידים ממוסדות החינוך בעיר, כמו גם תושבים וגורמים מוסדיים מכל רחבי הארץ. התערוכה וההכנות לקראתה כוללות פעולות משותפות שנערכות על ידי ילדי העיר – כולן במטרה ליצור שיתוף פעולה בין הילדים היהודים לאלה הערבים.

במסגרת ציון 20 שנה לרצח, ערך העיתון "ידיעות אחרונות" תערוכת צילום בתיאטרון הבימה, שענתה לשם "שלוש היריות ששינו את המדינה". תערוכה זו עסקה בתיעוד הרצח, כולל צילומים נדירים של צלמים מהארץ ומהעולם – הן צלמים מקצועיים והן חובבים. לצד זה, התערוכה הציגה את הרגעים שלפני הרצח, כולל החשש למחדלי אבטחה, כמו גם את תמונות האבל והצער שכל כך זכורות מהיום הזה.

לצד התערוכה עלתה בתיאטרון הבימה הצגה בשם "עשר דקות מהבית", שבאה לבחון את השתלשלות האירועים במקרה החטיפה של החייל הישראלי בשטח הריבונות הפלסטינית – נחשון וקסמן זכרונו לברכה – לאחר החתימה על הסכם אוסלו. המחזה בא לבחון את שהתרחש מאחורי הקלעים באותם שלושה ימים, את הדילמות שהטרידו את רבין ואת מקבלי ההחלטות ואת השלכות המעשה. המחזה, מאת מאיה ערד, עדיין מוצג בתיאטרון הלאומי.

הדיון האידיאולוגי סביב רצח רבין
 

רציחתו של יצחק רבין ז"ל נמצאת בשיח הציבורי הישראלי מאז ועד היום, עם או בלי קשר ליום הזיכרון ולפעולות ההנצחה והזיכרון המגוונות שהוזכרו מעלה. עד היום, משמש המקרה אבן בוחן לבחינת סוגיות ברמת המאקרו, דוגמת גבולותיה של ההסתה, פערים בין ימין לשמאל (ובעיקר – האופן בו ניתן לגשר ביניהם) והאלימות בחברה הישראלית. אין צל של ספק ששימור המורשת של רבין, כמו גם נסיבות הרציחה שלו, צריכים להילמד, ללא קשר לנקודת המבט הפוליטית על הסיטואציה. סביר מאד להניח שבשנים האחרונות ימשיכו להיעשות פעולות שונות שמטרתן להנציח את רבין, בדומה לאישים אחרים אשר ההשפעה שלהם על החיים של כולנו היא כל כך מכרעת.